לחיות מסופ"ש לסופ"ש

לפעמים התחושה שלי היא של לחיות מסופ"ש לסופ"ש. מיום ראשון כבר הייתי סופרת את הימים לסופ"ש...לא, זה לא מדוייק, ממוצאי השבת הספירה כבר מתחילה. המרוץ המטורף הזה שבו אנו חיים, היה גולש מימי השבוע הרגילים גם לשבת ואני לפעמים מוצאת את עצמי מגיעה לשבת עם הלשון בחוץ, מרוקנת מאנרגיות.

לפעמים אני שואלת את עצמי פעם למה אנחנו בכלל מצפים לסופ"ש? מה באמת אנחנו עושים עם הזמן הזה? האם אנחנו באמת נחים? האם אנחנו מקדישים זמן לעצמנו? האם אנחנו טוענים את עצמנו באנרגיה ומתחילים את השבוע בכוחות מחודשים? לכמה זמן זה מספיק, אם בכלל? עד יום שלישי?

אני מנצלת את הזמן הזה כדי להספיק את כל מה שלא הגעתי אליו במהלך השבוע. פשוט מחליפה "צ'ק ליסט" (רשימת מטלות) אחת באחרת: 

• לבקר אצל הרופא (דבר שעשיתי לעיתים קרובות מאוד)
• לבלות מספר שעות במספרה או אצל הקוסמטיקאית,
• לקחת את האוטו למוסך,
• לנקות את הבית
• לבשל
• לשטוף את האוטו 
•  לעשות קניות
• כביסה
• ללכת לבנק או לדואר 
• ועוד הרבה מטלות אחרות

וככה חוזר חלילה, משישי לשישי, מחכה לשישי...

אבל ככה זה בחיים. יש סידורים, יש מחוייבות, אין ברירה...

זה מה שעובר לי בראש מדי פעם ואני תוהה אם יש אפשרות לחיות גם אחרת. האם יש חלופה? האם אפשר בכלל לא להגיע לשם? סתם נקודה למחשבה. אשמח לשמוע מה אתם חושבים.

100 ימים של אושר - יום 17

היום הפכתי להיות דודה (בפעם ה- 5). בלי עין הרע יש לי ארבעה אחייניות ואחיינים מקסימים. והיום נולדה החמישית - והיא הבת של אחותו של בובי. שמה בישראל - מיכל. כשאני נולדתי רצו בהתחלה לקרוא לי בשם הזה. בסוך החליטו על שירלי. ומחר יש יומולדת שנתיים לאחיין שלי, שחר מיכאל. שרק נמשיך לחגוג :)

100 ימים של אושר - יום 14

הסרטון הזה. לא יכולתי להפסיק להסתכל עליו שוב ושוב. נראה שהם חיים חיים הרבה יותר פשוטים מאיתנו, עם כל כך הרבה אנרגיות חיוביות, מוזיקה סוחפת, ריקוד משעשע ושמחת חיים. זה פשוט מקסים בעיניי!

הקליקו על התמונה למעבר לסרטון

Ntungamo School Dance
Posted by Singing Gorilla Projects on Sunday, November 8, 2015

100 ימים של אושר - יום 13

הסדרה "בתולים" בערוץ MTV ישראל. היום נתקלתי בסדרת ריאליטי מפתיעה מבית mtv, שלגמרי הצליחה להחזיר אותי לימי העשרה ותחילת ה - 20 "הסוערים" של חיי. כל סיפור מרגש, מסקרן, מעניין ורווי מתח, אבל גם מעלה חיוך. לפעמים מצחיק ולפעמים עצוב. לפעמים מעלה מן האוב זיכרונות כואבים ולפעמים זיכרונות שכיף להתרפק עליהם. לפעמים שובר את הלב וגורם להזיל דמעה, אבל בעיקר משאיר טעם חמוץ-מתוק, ממש כמו בחיים האמיתיים... 
💙💜💚

100 ימים של אושר - יום 12

הנייד שלי. אחת המטרות שהצבתי לעצמי השנה היא לקנות מכשיר סלולר חדש. המכשיר הישן שלי (אייפון 3GS) כבר בקושי סחב: לא היתה לו מצלמה טובה, כל אפליקציה היתה שואבת לי את הסוללה, והגלישה היתה ממש איטית ומרגיזה. החלטתי שמגיע לי ליהנות ממכשיר טוב וחדש ולחסוך את כל התסכולים האלה. לכן החלטתי לקנות את הדגם החדש של אייפון, מתוך מחשבה שהוא ישמש אותי לפרק זמן ארוך ויספק מענה טוב לצרכים האישיים שלי. בינתיים אני מאוד מרוצה - מהמהירות, מהעיצוב, מהמצלמה... ממש שמחה על ההחלטה שעשיתי, גם אם בשביל לקנות את המכשיר ויתרתי על פינוקים אחרים!

היום בדרך הביתה מהעבודה הרגשתי שמשהו חסר, ולא הצלחתי להבין מה - רק כשנכנסתי הביתה, והוצאתי את כל תכולת התיק שלי, פתאום קלטתי: האייפון שלי. איפה השארתי אותו???? זה כל כך מתאים לי, בתור הטיפוס המסודר-מבולגן. אם הראש שלי לא היה מחובר לצוואר, כנראה שגם הוא היה נשכח איפשהו. העיקר שאני זוכרת מאיפה השחקנית האורחת ב"big bang theory" מוכרת לי... לא רציתי להאמין שאיבדתי את הנייד שלי, ושעכשיו אני אצטרך לקנות מכשיר זול ופשוט, שיזכיר לי איזו חסרת אחריות אני. 

הרגשתי נורא. רק שהוא לא נפל לי איפשהו או שסתם הלך לאיבוד. התחברתי לפייסבוק ישר אחרי שסיימתי לבדוק היטב את התיק שלי. אולי מישהי בעבודה מצאה אותו במקרה? לשמחתי הרבה - אכן אחת הבנות בעבודה מצאה אותו וידעתי שהוא בידיים טובות ובמקום בטוח. שמחתי מאוד שאני לא צריכה עכשיו להסביר לאנשים ולעצמי איך שוב פעם איבדתי מכשיר נייד שעולה כמה אלפי שקלים.